רש"י על נדרים כ״ז א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים כ״ז א:ט׳
9 וּלְרָבָא, מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: ״הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — הֲרֵי זֶה גֵּט. אַמַּאי? וְהָא מֵינָס אִיתְּנִיס! אָמְרִי: דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם
פירוש רש"י על נדרים כ״ז א:ט׳
9 ולרבא - דאמר אנוס הוא ופטור:
10 מאי שנא מהא דתנן וכו' - דכי מת בתוך שנים עשר חודש דאע"ג דאנסיה מיתה הוי גט ופטורה מן הייבום:
11 אמרי - משום הכי הוי גט אע"פ שמת בתוך הזמן: